מתיו 15 - תנ ך עברי מודרני Modern Hebrew Bible (HEB)(HEB)
1 אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים
2 ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם
3 ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם
4 כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת
5 ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו
6 ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם
7 חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר
8 העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני
9 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים
10 ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו
11 לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם
12 ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו
13 ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר
14 הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור
15 ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה
16 ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה
17 העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות
18 אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם
19 כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים
20 אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם
21 ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון
22 והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד
23 והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו
24 ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל
25 והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני
26 ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים
BP #1179
27 ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם
BP #1178
28 ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא
29 ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם
30 ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם
31 ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל
32 ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך
33 ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה
34 ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים
35 ויצו את המון העם לשבת לארץ
36 ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם
37 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים
38 והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף
39 וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא
BP - הבטחת התנ"ך